אתמול הייתי תערוכת הפופ-אפ IMPERIAL HOTEL WONDERLAND בתא, של האוצרת יערה זקס בשיתוף פעולה עם מלון אימפריאל וקבוצת אימפריאל.
זוהי תערוכה מטורפת, מעוררת השראה!
בתור משהי שמתעסקת בעיצוב, נותרתי פעורת פה, ואני אומרת וואו!
37 חדרי מלון מעוצבים
50 אמנים
ומלון אחד שמיועד להריסה.
הנה טעימה ממה שהלך שם.
אם עדין אתם יכולים ללכת אני ממליצה בחום!
כבר בכניסה יש 2 דמויות שמושכות תשומת לב, מלאות בהומור, אחת יושבת ממש מעל הכניסה ואחת מטפסת.
כנכנסים יש לובי וכיסאות עם כיסוי פרוותי ורוד
ופסנתר שמנגן בעצמו מה שמכניס אותך כבר מהכניסה לתוך החוויה קסומה של פנטזיה.
התערוכה מחולקת ל3 קומות שבכל קומה יש כמה חדרים.
כל החוויה במלון הזה מטורפת, החל מהעליה במדרגות שמקושטת בגרפיטי מרהיב למסדרון שמצוייר בטוש שחור והחדרים שכל חדר הוא עולם, מספר סיפור.
זה מדהים עד כמה כלל חדר גורם לתחושות שונות.
היו חדרים שממש הרגשתי בנוח וכיף
למשל כמו החדר של סיפורי הילדים שהכל מורכב מעטיפות של ספרים, מין חזרה לילדות.
חדר של ״עליסה בארץ הפלאות״ חדר שיש בו תמימות, תנועה, חדר כייפי ושמח.
היה חדר שגרם לתחושת הצפה, חדר עם מלא מלא פתקים שאנשים רשמו אליהן מחשבות.
הרגשתי כאילו ׳הוציאו לי מהמוח את כל המשימות ותלו אותם על הקיר׳.
חדר שממש רציתי ׳לברוח׳ וגרם לי לתחושת עצבות שאפילו לא הצלחתי לצלם!
החדר שמדבר על ׳זיקנה׳, כיסא ושולחן ישנים, פלאשים של וידיאו שרצים בתוך המסגרות וינטאג׳ ורכבת זיכרונות נעה במעגל סביב זה, כותבת את השורות האלה ועוברת בי צמרמורת ומזכירות לי את ההורים של ההורים שלי שכבר אינם איתנו.
חדר עם תחושה של כבדות שמורכב כולו מנייר כסף, שפשוט היה ׳חנוק׳ ו׳כבד׳.
חדר של אובדן זהות בתקופה המודרנית שעורר תחושה של ׳דחיה׳.
חדר שהוא מפעל לעשיית לבבות אנושיים, חדר הזוי, לבבות בתוך קופסאות מתנה בעולם מפלאסטיק עורר ׳רתיעה׳.
׳חדר מיטות׳ שמעוצב בצורה גרפית נקיה, האמת זה עורר בי רגש שהוא ההפך מ׳תשוקה׳, תחושה של משהו ׳טכני׳ ופחות ׳רומנטי׳, על הקיר מילה Toxic בענק אולי מרמז על ׳מערכות יחסים רעילות׳, הנאה ועונג שהם קלים להשגה, ללא רגשות.
התמונות מדברות בעד עצמן, שמה כאן גלריה של עוד חדרים שאהבתי.
תודה לסימונה זלישניק שארחה לי חברה טובה, בתמונה תנועה כל כך מאפיינת את העידן שלנו ועוד בחדר שכולו פרווה ורודה.
רשימת האמנים המופלאים שלקחו חלק:
מקווה שאהבתם את התערוכה כמוני.
זה מדהים עד כמה גם בעולם המיתוג, הנראות משפיעה על התחושות שלנו כלפי העסק שמוצג ועד כמה יש לכך השפעה למידת החיבור שלנו אליו [במודע ובלא מודע].
אני תמיד אומרת שגם המיתוג שאנחנו יוצרים בסטודיו מטרתו לא להיות ׳יפה׳, מטרתו להשפיע, להוציא את הקול שלנו החוצה, להראות את מי שאנחנו באמת ולגרום לקהל הפוטנציאלי להרגיש רגשות וחיבור על מנת להגדיל את כמות הפניות והלקוחות.
